עבודה במגע עם מקורות קרינה

עבודה במגע עם מקורות קרינה סיווג קרינות סוגי את הקרינה ניתן לסווג לשניים: קרינת חלקיקים וקרינה אלקטרומגנטית. כמו כן, ניתן לחלק קרינות גם לקרינות רדיואקטיביות (מייננות) וקרינות בלתי מייננות. (Ionization) אחת התופעות, שהקרינה עלולה לגרום, היא תופעת ינון שינוי באיזון המטען החשמלי של המולקולות והיווצרות יונים. שינוי זה עלול לגרום לנזקים כבדים בגוף פגיעה בגנים והתפתחות תאים סרטניים, או במנות קרינה גבוהות עיכוב מערכת החיסון והתפתחות מחלת קרינה רדיואקטיבית. לתהליך ינון דרושה אנרגיה גבוהה ולכן רק קרינות עם אנרגיות גבוהות הן קרינות מייננות. כל קרינות החלקיקים הן קרינות מייננות. מתחום הקרינה האלקטרומגנטית רק התחום שהאנרגיה שלו עולה על 12.5 ev מכיל את קרינות מייננות. קרינות אלקטרומגנטיות כמו לכל תופעה גלית, לקרינה אלקטרומגנטית יש שני מדדים מאפיינים עיקריים: אורך הגל ותדר. המדדים האלה נמצאים זה לזה ביחס הפוך ועם עליה בתדר (וירידה באורך הגל) האנרגיה של הקרינה האלקטרומגנטית עולה. בגרף מספר 1 מוצגים סוגים שונים של קרינות אלקטרומגנטיות. א ו ר נ ר א ה ק ר י נ ה ק ר י נ ת X ק ר י נ ת א ו ל ט ר א- ס ג ו ל ה ) λ ( ג מ ה ק ר י נ ה א י נ פ ר א- א ד ו מ ה ק ר י נ ת ר ד י ו ק ר י נ ה מ י י נ נ ת ק ר י נ ה ב ל ת י מ י י נ נ ת ( ( n m ) א ו ר ך ה ג ל ב נ נו מ ט רי ם ) 1 מ ט ר 1, 0 0 0, 0 0 0, 0 0 0 נ נ ו מ ט רי ם = 120,000 700 500 400 100 גרף 1: תחומי קרינה אלקטרומגנטית בהתאם לאורך הגל שלהן הערה בקרה על חשיפה לסוגים שונים של הקרינות מתבצעת על ידי גופים מקצועיים בכל שלבי הייצור, הובלה ושימוש במקורות קרינה, ולכן בדו"ח זה אין הערכה של מספרי חשופים לקרינות אלה. הסוג היחיד של הקרינה שאליו החלטנו להתייחס הוא קרינה אולטרא סגולה. 1

עבודה במגע עם לקרינה אולטרא Radiation) (Ultraviolet סגולה תיאור הגורם מבוא קרינה אולטרא סגולה מחולקת לשלושה תת סוגים: B A, ו- C בהתאם לאורך הגל של הקרינה: 400-315 nm : UV-A 315-280 nm : UV-B 280-100 nm : UV-C בהתאם לגרף מספר 1 קרינת UV-C היא בעלת יכולת מייננת. מקורות לחשיפה המקור העיקרי של קרינה אולטרא סגולה הוא השמש. בעבודות בשטח פתוח הקרינה יכולה להיות מאוד משמעותית. רוב הקרינה האולטרה סגולה שבאור השמש היא קרינת.UV-A קרינת UV-C שמקורה בשמש ממוסכת כולה ולא מגיעה לפני 80-98% האדמה. UV-B קרינת ב- נספגת באטמוספירה על ידי שכבת האוזון. אבל משנות ה של המאה הקודמת התחילו מדענים לגלות את צמצום השכבה, דבר הגורם לעליה בכמות הקרינה UV-B שמגיעה לפני האדמה. מקורות נוספים לחשיפה לקרינה אולטרה סגולה הם מנורות שיזוף, בחדרי שיזוף, מיטות שיזוף, מנורות חיטוי בבתי חולים, מרפאות, מעבדות, ומספרות, שימוש בלייזרים על בסיס קרינה אולטרא סגולה. 2 בתעשייה המקורות העיקריים לקרינה אולטרא סגולה הם תהליכי ריתוך. בגרף מספר מוצג ספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית בתהליך ריתוך. כפי שניתן לראות מהגרף, הרמות הגבוהות ביותר של הקרינה הן באזור הקרינה האולטרא סגולה בין 200 nm לבין.400 nm מקורות לקרינה אולטרא סגולה נוספים בתעשייה הם תהליכי בדיקות א-הרס שמתבצעות בעזרת מנורות UV וטיפול בדיו וציפויים בדפוס. חלק ממנורות הלוגן שמשתמשים לתאורה (מנורות טונגסטן) פולטות קרינה אולטרא סגולה. 2

גרף מספר 2: ספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית בתהליך ריתוך טונגסטן [1]. השפעות בריאותיות חדירת הקרינה אולטרא סגולה לתוך הגוף אינה עמוקה, וההשפעה שלה על הגוף היא בעיניים ובעור. הקרינה מסייעת להתהוות ויטמין D שמונע רככת. ידוע שקרינת UV עוזרת לריפוי מחלות עור. התופעה הידועה ביותר של פגיעה מקרינה אולטרא סגולה היא כוויות שמש. להגנה מפני כוויות-שמש יש להתלבש בבגדים עם שרוול ארוך ומכנסיים בעת עבודה בשטח פתוח. ניתן להשתמש במשחות הגנה מקרינת שמש. תופעה אחרת היא הבזק רתכים Flash) (Welder s - פגיעה בעיניים מקשת ריתוך. כעבור מספר שעות לאחר חשיפה לקרינת UV בריתוך מתפתחת דלקת לחמית,(Conjunctivitis) שעוברת בד"כ לא יאוחר מ 48 שעות. משנות ה - 50 של המאה הקודמת נכנס לאופנה שיזוף, מה שגרם להקרנה מסיבית של אוכלוסיות רחבות, בעיקר ממדינות צפוניות. כתוצאה מכך בעשורים האחרונים של המאה התחילה עליה דרמטית במקרי סרטן עור במדינות אלה. ידוע שגם בארץ שיעור סרטן העור הוא בין הגבוהים בעולם. אנשים בעלי עור בהיר הם האוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה. עליה בשיעור התחלואה מקושרת גם לפגיעה בשכבת אוזון, שכתוצאה ממנה מגיעות לפני האדמה כמויות יותר גדולות של קרינת.UV-B 3

למניעת סרטן עור יש למנוע חשיפה ממושכת לקרינת UV כולל קרינת שמש. לא ידוע על יעילות של משחות להגנה מקרינת שמש במניעה של סרטן עור. הערכת מספרי חשופים בעולם 1981-1983 הערכה של מספר חשופים לקרינה אולטרה סגולה בוצע בארה"ב במסגרת סקר של NIOSH בשנים ( NOES ).סה"כ מספר העובדים שנמצאו במגע עם קרינה אולטרא סגולה נאמד ב 140,134 איש. תעשיית מזון 39% 10% 21% הוצא לאור ודפוס תעשיית כימיקליים תעשיית מכונות וציוד שירותי בריאות 8% 9% 13% ענפים אחרים גרף מספר 3: התפלגות חשופים לקרינה אולטרה סגולה לפי ענפי תעשייה בארה"ב בהתאם לתוצאות של פרוייקט מיפוי הסיכונים של (NOES) NIOSH.[2] 4

תוצאות הפרוייקט הגדרת גורם בפרוייקט לפי הגדרה כללית של גורמי סיכון פיסיקליים בפרוייקט, ההתייחסות היתה רק לאותם גורמים שמקורם הוא באופן ישיר בטכנולוגיה שבשימוש. הסוקרים לא התייחסו לגורמי סיכון פיסיקליים שנפלטים לסביבת עבודה כתוצר לוואי של תהליך (פרט לרעש). לגבי קרינה אולטרא סגולה נרשמו רק מקורות שבהם משתמשים בקרינה אולטרא סגולה לצרכים טכנולוגיים או לצורך חיטוי חללי עבודה. לעומת זאת, מכיוון שאחד מהמקורות העיקריים והמשמעותיים ביותר לקרינת UV הוא תהליכי ריתוך, הוסף הגורם לאחר איסוף נתונים לאותם סוגים של תהליכי ריתוך, שבהם קיימת הקרינה. ספרות 1. M. Hietanen. Overview of Effects and Protection of Non-Ionizing Radiation. MH, 19 May 2000, Hiroshima, Japan. <http//www.irpa.net/irpa10/pdf/e13/pdf> 2. National Institute for Occupational Safety and Health, NOES National Occupational Exposure Survey Conducted from 1981 to 1983. <http://www.cdc.gov/noes/default.html> 5